הלכנו לסדנת הבשרים והבירות של יפית בחשש מה. כלומר אני הלכתי בשמחה והתרגשות והזוגי בתחושה של יכול להיות גרוע יותר לפחות יהיה בירה.
אמלק: שנינו יצאנו מאושרים, שבעים ועם שיר בלב.
ובפירוט: הגענו לבית המארח, הכל כבר היה מונח במקומו, נתחי בשר יפהפיים, כנפי עוף שעברו לייזר ולא נותר עליהן שמץ נוצות, שפע ירק ושאר דברים טובים. וכמובן בירות צוננות מעניינות ולא שגרתיות.
הכל זרם בקצב הנכון, המשתתפים התמנגלו בכיף, התוצרים התחילו להיווצר כמו קסם, הבירה זרמה ושעתיים של עבודה חלפו כמו סרט טוב, תענוג אבל נגמר טיפה מהר מדי. כשהגיע שלב הטעימות האושר הורגש חזק באוויר.
מבחינתי רגע השיא היה הפיקנייה ברוטב יין מינימליסטי אבל מעיף לגובה, הזוגי השתגע על הבולטים המושלמים, ובצדק.
הבולטים מאז מככבים בבית שלנו, וגם הכנפיים בסגנון KFC, וגם, נו הכל בעצם. עם הטיפים הנהדרים והשימושיים של יפית התגברתי על הפחד שלי "להתעסק" עם מתכונים חדשים ועם בשר בכלל.
בקצרה: רוצו.
תירצה ואלי בלוך